<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן שצ"ג</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
הוקשה עוד לך מה שראית בחבורי תורת הבית [בית רביעי שער ראשון] שכתבתי למה ששנינו בתרומות [פ"י מ"ח] בדג טמא שכבשו עם דגים טהורין כל גרב שהוא מחזיק סאתים ויש בו משקל עשרה זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא צירו אסור ועולה לפי חשבון אחד לתשע מאות וששים, ותמהת על חשבון זה לפי מה שכתב הר"מ במז"ל [פיה"מ עדיות פ"א מ"ב] במשקל המים והיין ששיעורן בשיעור קטן מאד מזה לפי משקל דינרי מצרים ואמרת לברר לך זה. תשובה הרב ז"ל שיער בזוזי מצרים ואיני יודע משקלם ולא שיעורן. אבל החשבון שכתבתי מבואר ומפורש בירושלמי דגרסינן התם בפרק בצל [תרומות פ"י ה"ה] כל גרב שהוא סאתים סאתה עבדה עשרים וארבעה לוגין לוגא עבדא תרתין ליטרין לטרתא עבדא מאה זוזין הרי כל זוז וזוז עביד תשע מאין ושתין כלומר כל זוז וזוז מן העשרה זוזין ששוקל דג הטמא שהוא נכבש בתוך סאתים. והנה זה מבואר.
